בכל טקס חתונה כדאי להכניס תוכן אישי שיספר לאורחים על בני הזוג, אפשר לכתוב את התוכן בחרוזים ובכך לקרב וליצור עניין בקרב הקהל הגדול – מניסיון , אלה החלקים בטקס החתונה שהקהל מאוד אוהב וכמובן שהזוג מאוד מתרגש לשמוע את דברים שנכתבו במיוחד בשבילו
טקס החתונה של מרינה ואנדריי
אנדריי שלנו, נסיך שכמותו תכנן הצעה מדהימה לאהובתו
הזמין טבעת וחופשה באיים שמש חמה וצלילות למעמקים
אלא שאז התברר, ממש לפני שיצאו, שלעבוד על הטבעת עדיין לא סיימו
בכל זאת נסעו ושבועיים שלמים אנדריי כל יום נעלם לפרקים
עובר חנויות, מחפש בכל פינה בראשו רק דבר אחד – טבעת קטנה
לבסוף, שוב הפציר במרינה לראות
“עוד בודהה אחד… הוא מוקף בפיות”
“ראינו כאלה כבר מלא”, ענתה, “זה לא הראשון תלך לבד, אני, חביבי, חוזרת לישון”
מבסוט שתוכניתו הערמומית הצליחה אנדריי שלנו יצא שוב לחפש, אבל איזו פאדיחה
שבע בבוקר הכל סגור, אין קונים כמעט מיואש, אך אז היקום שלח סימנים
זקנה חביבה בפינה שם יושבת לרגליה טבעות אותן היא מוכרת
טבעת הרימה ולאנדריי אמרה בגאווה
“זאת הטבעת, יש בה אבן מיוחדת – של אהבה” נרגש ונרעש הוא החל לארגן יום מיוחד להצעה, כך הוא תכנן :
ים וצלילות, אי קסום ומרהיב
אלא שאז למרינה החלה הבטן להכאיב
טוב מוסכם על כולם, שגם אם יש מלא אהבה
לא מציעים נישואין בזמן של קלקול קיבה
הזמן עבר וחזרו לבנקוק עייפים
יום אחד לפני שחוזרים
בעולם המים החליטו לבקר
אנדריי מרגיש שהזמן מתקצר
ואז, כמו בכל סיפור של אגדה מעולה
צצה צפרדע כתומה, מיוחדת ו… רעילה
“הצפרדע הרעילה בעולם”, כך נכתב על שלט מעץ
וכדרכה מרינה החלה בהתלהבות לקפץ
לפתע אנדריי הסתכל וחשב זה הרגע שייצג את כל מה שאהב
דווקא שם מול צפרדע ארסית הוא הבין שזו ההצעה הכי עסיסית
הוא חיבק את מרינה מאחור ולחש
“תתחתני איתי” כולו היה נרגש
מרינה, בלי היסוס, אמרה מיד “בטח”
“אהיה שלך, אהובי, לנצח”
אז זהו,תמה לה האגדה
שלפי התוכנית לא כל כך הצליחה לעבוד
אבל אולי יש בה לקח אחד שכדאי ללמוד
לפעמים בחיים דווקא הרגעים שהכי זכורים
הם אלה שללא תכנון, איכשהו מעצמם קורים
שיר לטקס החתונה של פלג וסול
תדמיינו את פלאייה דל כרמן, עם מוחיטו וים כחול
פלג יושב בבר – פתאום נכנסת סול
משהו זז בפנים, בליבו המחוספס נגע
וכמו שאומרים אצלנו – חתר הוא למגע
היא בכלל טיילה שם עם חימנה, האחות
רק רצתה להשתזף ובחוף הים לנחות
ראתה פתאום גברבר שנראה כה חינני
אבל בינינו, מה שהדליק אותה – הבחור הוא תימני
הם התחילו לדבר – “מאיפה אתה, מאיפה את ?” הפליגו בשיחה על כל נושא כמעט
“אני מיבניאל, ואת – מבנימינה ?”
“מה פתאום, בולודו, yo estoy de argentina
המבטא שלה הקסים אותו, בכל פסיק וכל מילה אבל אז, אופס פאדיחה – פתאום היא שאלה
“אני בת 25, ואתה – לא מאד צעיר ?”
“מה פתאום” , ענה לה והתחיל קצת להחוויר
“תגיד בן כמה אתה, אם אפשר זאת לבקש”
והוא שיקר ללא בושה – “לא רואים ? עשרים ושש…”
גם סיפר שהוא מושבניק ועובד בחקלאות
היא חשבה “איזה חתיך”, אני ממש רוצה למות כך ישבו המון שעות, והמשיכו בשיחה והמשיכו, והמשיכו – והשמש כבר זרחה
הוא ליווה אותה לחדר, בנפרד הלכו לישון
כי זה כלל ארגנטינאי – לא שוכבים בדייט ראשון
נפרדו בצער רב, והחליפו הם פרטים באותו היום כבר התכתבו – לא היו כלל לבטים
הוא רשם לה – “בואי לבקר, אותי כאן בחרוסלם (ירושלים בספרדית) היא ענתה לו- “למה לא, את הכרטיס רק תשלם…”
אחרי כמה חודשים נחתה סול בארץ הקודש פלג הראה לה את בית האריזה, את הטבע והחורש
היא הכירה את המשפחה, ואמרה מבלי להתבלבל
Yo quiero vivir contigo – פה בישראל
גם טיילו בברילוצ’ה, ונסעו בין אגמים אוי, הם זוג כ”כ אקזוטי, כל אחד על זה יסכים
יש רק כמה נקודות שרציתי להבהיר במיוחד בזה הרגע, שהצמד עוד צעיר
ראשית, פלג, במטוטא – קח ממני טיפ קטן ותפסיק בכל הבית לעשות כבר בלאגן
קנה שעון יד, שעון חול, או משהו שאת הזמן סופר בקיצור, אם לא הבנת – תפסיק כבר לאחר
וסול, עצה ממני, רב צנוע וחכם, אל תכבי ת’טלוויזיה לפני שהוא נרדם ובחיי שאני ניסיתי, אבל לא כל כך מצליח להבין מה הבעיה שלך עם אבטיח
לסיום, כמו פולני, רק רציתי לאחל
שתקימו בית חם – פה בארץ ישראל
לא רוצה להלחיץ, אבל המשפחה כבר שאלה
אם הרב שבחופה עורך גם ברית מילה
שיר ראפ לטקס החתונה של יעל והראל
יעל והראל זה סיפור מהסרטים
התחיל בכלי זמר על סט מיתרים
הראל מיד נדלק החיוך היה הורס
היו שנים של הבדל היא חשבה למסמס
אך הראל לא מפספס ולא מהסס
הוא חקר לעומק ומצא אותה בפייס
הודעות מתוקות הוא שלח כל יום אחרת ,אך יעל אמרה לו תצא כבר מהסרט
הוא הפסיק לשבועיים ואז ביום הולדת
הוא ריגש הוא הפתיע הוא פתח את הדלת
יעל סופסוף הסכימה ללגום איתו שייכר ,לא לפני שהוא ביקש מברשת לשיער
הם יצאו לרוטשילד ומשם הכל היסטוריה
אהבה כזאת שעוטפת באופוריה
היום הם מגשימים חלום פוסעים אל האופק
חתונה עם שמחה שתרים פה את הדופק
יעל והראל ,היום נשתולל
בבר נתהולל ,ברחבה נחלל
יעל יפיפיה שחקנית בנשמה
בלגן גדול זו אצלה המשימה
פסיכולוגית בטבעי מרגיעה כל אדם
החיוך שלה מפיל חללים בעולם
הראל הוא דעתן משכנע מאד
חרוץ כמעט לרגע לא מפסיק לעבוד
אוהב לשיר המוזיקה בדם
ג’וקים מלחיצים אותו הוא דווקא בעדם
הרי יעל והראל טבעוניים אמיתיים
בשר לא יהיה פה אך סלטים לפנים
הם רוצים ילדים ללהקה של כולם
ביחד יעשו טורוק חובק עולם
אוהבים חיות ואחד את השני
היום האנחנו מנצח ת’אני
הם חולקים באושר הפרעת ריכוז וקשב
כנראה שבגלל זה בחרתי לברך עם קצב
יעל והראל
היום נשתולל
בבר נתהולל
ברחבה נחלל
אז יעל והראל מה נאחל
שהחיים יהיו טיול של אושר מתגלגל
ביחד לטלטל שהחיוך יהיה הרגל
מאהבה כזאת לא תרצו להיגמל
שתדעו לעמוד גם באור וגם בצל
שתתנו מכל הלב ותזכרו לקבל
אני הייתי אלון שבמילים גילגל
חתונה נובמבר יעל והראל
ברכה בחרוזים לחתונה טלי וקיריל
קיריל הוא כמו שעון, בכל מה שקשור בזמן הוא נרקומן, באחת עשרה ורבע הוא לא מפסיק לברבר, חמש דקות אחר כך כבר אין אם מי לדבר, אפילו שירותים, אוכל וחיבוקים, הוא מכניס לזמנים קבועים. לעומתו טניה היא ההפך המוחלט! זמנים אצלה זה המלצה בלבד… היא ספונטנית ומהירת החלטה, מה שבא לה באותו רגע ,היא עושה. בבקרים קריל הוא כמו ציפור, מתעורר לפני צלצול השעון ופוצח במנגינה מלוא גרון. טניה לעומתו פרפר לילה שקשה להעיר משנתו. בשעות הערב היא רק מתעוררת ולפני חצות היא אף פעם לא נרדמת. בבקרים היא בכלל לא מסוגלת להגיב או לדבר, פלא שעל השירים של קיריל קשה לה להתגבר? למרות הכיוון של הבדל הגילאים, מבחינת סגנון חיים הם לגמרי שונים. קיריל מתקרב מבחינה זו לאזור גיל שבעים ,טניה הרבה יותר לעשרים. אם תשאלו את קיריל הוא יאמר שהיא עדיין בגיל הנעורים… טוב אבל ככה זה כנראה בגיל שבעים, לא ממש מבדילים. טניה היא שרת החוץ של בני הזוג. היא משקיעה זמן רב באירגון ותכנון פעילויות, שמבחינת קיריל – ברובן מיותרות. הוא מקיים קשר נהדר עם העולם החיצון בעזרת האימייל. מבחינתו פעילות פצצה, היא משלוח מייל לקבוצה בתפוצה. טוב, ככה זה כשאתה נושק לשבעים ומתגורר עם ילדה בת עשרים. אה, גם הדייט הראשון של טניה וקיריל לא היה דייט רגיל. – זה התחיל בהחלקה על הקרח באווירה רומנטית ונעימה עד שהגיעה כצפוי הנפילה,
אבל זאת היתה רק הראשונה, חמש עשרה התרסקויות אחר כך הפכו את היציאה למשונה מי אז האמין שזה יגמר בחתונה… – טניה – אחרי שחטפה מכה בראש והכל עוד הסתובב לא ידעה להחליט האם מולה יושב… אביר על סוס לבן אוהב או שהיא סתם רואה לבן מכאב. אבל באהבה, כמו שאנחנו מבינים, הפכים נמשכים. אם יודעים לקבל אחד את השיגעונות של השני, דווקא השוני יכול להוביל למשהו הרמוני. כל אחד מביא לזוגיות משהו מיוחד וביחד הם הופכים למעגל מאוחד שמשלים לאחד ! מעגל הזוגיות הזה, גורם לשני הצדדים לחוות דברים שלחוד, כנראה, לא היו חווים. סימטריה מושלמת של אהבה, בדיוק כמו הטבעות שיענדו עכשיו קיריל וטניה אחד לשנייה.